האם מחר המקצוע שלך יספק לך עבודה?

כפתיחה לפוסט זה אני מצטט פוסט קודם שלי ומביא את השקפתו החינוכית-ליברלית של סר קנת' רובינסון, הגורסת שכל אדם ניחן בכישרון כלשהו, הניתן לטיפוח ולשימוש כעיסוק עיקרי בחייו, ושמערכות החינוך המסורתיות מדכאות, בלי כוונה, את כישרונותיהם של מרבית התלמידים. רובינסון פועל לקדם את רעיונותיו בנושא תיקון מערכת החינוך, כך שתטפח יצירתיות, מחשבה מקורית, וכישרונות ייחודיים של כל חניכה וחניך. לדבריו, יצירתיות חשובה בדיוק כמו ידיעת קרוא וכתוב וכך יש להתייחס אליה.

 מקצוע

אחד הז'אנרים החביבים עלי בצעירותי היה המדע הבדיוני. אחד הסיפורים שאני זוכר עד היום הוא סיפור בשם "מקצוע". הסיפור ממוקם אי שם בעתיד המאד רחוק עם קריצה מאד משמעותית לימיו של הסופר הידוע איזק אסימוב וגם, כמובן, לימינו אנו.
בתקופה המתוארת בסיפור, הצליחו מדענים לגלות שבמוחו של כל אדם מוטבע המקצוע של כל אדם, כך שכל אדם נולד מותאם למקצוע כלשהו, בין אם זה להנדסה או לעבודת בנייה. בשנה ה-19 לחייהם, נשלחים כל הנערים באותה שכבת גיל בכל העולם לעבור מבחן קצר בן כ-15 דקות שסורק את מוחם. בסוף המבחן רופא מוסמך עובר על דו"ח הסריקה וקובע על פיה לאיזה מקצוע מותאם מוחו של האדם, ובמקצוע זה הוא יעבוד כל חייו עד גיל הפרישה. לימוד המקצוע לא נעשה בדרך המקובלת כיום אלא כל הידע הרלוונטי מוזן ישירות למוחו של האדם באמצעות מכונה מתאימה, מתוך סרטי תוכנה המכילים את המידע.
אם נשווה את זה למתרחש בעולמנו כיום, המצב לא שונה בהרבה. ל"מכונה" קוראים אוניברסיטה, בה מלמדים אותנו להתמחות בהתמחויות ההולכות ומוצרות יותר ויותר ולרוחב היריעה ולידע הכללי יש פחות ופחות מקום.
המשך הסיפור – כחצי שנה אחרי האבחון מתקיימות בכדור הארץ תחרויות כלל עולמיות הנקראות "המשחקים האולימפיים" שבהן מתנהלות תחרויות במקצועות השונים. המנצחים בתחרות "נקנים" על ידי כוכבים מפותחים ועשירים כדי לעבוד שם כל חייהם, ואילו מי שלא הצליחו נשארים לעבוד בכדור הארץ.
ולמה נשווה את זה, אם לא לבוגרים בעלי הציונים הגבוהים ביותר הנחטפים על ידי התעשיות המעוניינות והעשירות או בישראל – למצטיינים מיחידות הסייבר והמודיעין של הצבא אשר עם שחרורם מחכה להם מגייס מטעם תעשייה כזו או אחרת ובידו הצעה לתנאים ולשכר מצויין.  על "כדור הארץ" נשארים כל אלו שלא למדו, או שלמדו ונשארו בינוניים.

את הסיפור כולו, מומלץ לכם שתקראו בספר "מחר כפול תשע". המשכו וסופו המפתיעים נוגעים לפסקאות האחרונות במאמר זה. הספר יצא בהוצאת "מסדה" בשנת 1972 וזכה לכמה הוצאות נוספות.

%d7%9e%d7%97%d7%a8

עבודה ותעסוקה בעתיד

באביב 2014, יצאה מאוניברסיטת אוקספורד בשורה מטרידה: בתוך שני עשורים מחשבים ורובוטים ישתלטו על 47% מהמשרות הקיימות. התחזית לא צמחה בוואקום; בכירים בעולם הטכנולוגיה מדברים כבר כמה שנים על כך שבינה מלאכותית "תגנוב" את הפרנסה של הבינה האנושית. אפילו מייסד מיקרוסופט ביל גייטס אמר באותו אביב 2014 שלדעתו הציבור הרחב לא מפנים את העובדה ש"בעוד 20 שנה הביקוש למגוון רחב של עובדים יהיה הרבה יותר נמוך".[1]

החוקרים מאוקספורד פשוט לקחו את ההצהרות הללו ותיקפו אותן, הראו על איזה סוג משרות ישתלטו המחשבים – כולל עבודות צווארון לבן כמו הנהלת חשבונות – אבל בישרו בשמחה שמשרות שמחייבות יצירתיות, אינטליגנציה רגשית ותפיסה חושית מורכבת יישארו בידי בני אדם עוד הרבה זמן. בכל אלה לבני אדם עדיין יש יתרון מובהק, והאלגוריתמים מתקשים להדביק את הפער.

 בקצב שבו דוהרת הטכנולוגיה בשנים האחרונות גם הפער הזה מתחיל להיסגר מהר, בעיקר בכל הנוגע לקריאייטיביות. עוד ועוד אלגוריתמים עוסקים בייצור יצירתי, שאפילו נחשב לעתים אמנות. במוזיאון בשוויץ, למשל, מוצגת כעת תערוכת ציורים שצייר רובוט — הוא התבונן בתמונות והעתיק אותן בסגנון חופשי למדי. במקביל, הרשת סוערת בשבועות האחרונים בגלל DeepDream , פרויקט מחקר של גוגל שבמרכזו אלגוריתם שאמור לזהות ולנתח תמונות, אבל בעקבות שינוי בהוראות ההפעלה שלו החל ליצור בעצמו עבודות שהן שילוב סוריאליסטי ומטריד של אינספור תמונות.

רבים מדברים על כך שהעולם סביבנו משתנה במהירות, שמקצועות מוכרים ייעלמו, שחדשים הקשורים לתרבות הדיגיטלית ולדינמיות שזו מביאה בכנפיה יצוצו כפטריות לאחר הגשם. ואמנם, מיומנויות חדשות, שזכו זה כבר לכותרת “מיומנויות המאה ה–21”, הן הדבר החם בחינוך כיום.[2] עם אלה נמנות בראש ובראשונה – לפי מומחים מאוניברסיטת קולומביה, למשל – יצירתיות וחדשנות, יכולת לפתרון בעיות, גמישות והסתגלות לסביבות משתנות, אוריינות בכמה ממדים ‏(מלבד קרוא וכתוב, שהיא האוריינות הבסיסית והחשובה ביותר‏): טכנולוגית, מידענית, וכן מיומנויות חברתיות.

התהליכים המובילים את היעלמות המקצועות השונים מן העולם הם תהליכים שכוללים נוחות ואינטרסים.[3] כל תחום המסחר הפיסקלי כפי שאנו מכירים אותו עומד בפני שינוי בעשורים הקרובים, כשהכסף המזומן שאנו מכירים יוחלף במערכות תשלום אלקטרוניות, ארנקים אלקטרוניים וכסף וירטואלי (ביטקוֺין). עולם הבנקאות עומד בפני שינוי מהותי, כשהבנקאות הביתית והסלולרית תופסת כבר היום נפח משמעותי יותר ויותר לעומת הבנקאות הסניפית, כך שמקצוע הטלרים צפוי להיעלם מן העולם. גם עולם הביטוח צפוי להשתנות, כשגם בתחום זה אנשים מעדיפים לצרוך את הביטוח שלהם מהבית, דרך הרשת ולא עם סוכנים פרונטאליים כבעבר. בתחום הביטוח, כמו גם בתחום הכספים, אנשי מקצוע שמוכנים לעבור להיות דיגיטליים יצליחו לשרוד, בעוד המקצועות המסורתיים כפי שהכרנו אותם ידעכו. כבר היום אפשר לדווח על דעיכה בביקוש למקצועות סוכנות הביטוח, סוכנות הנסיעות (כשגם תחום זה הופך ממוחשב ואישי כמעט לחלוטין), מתווכי נדל"ן (כנ"ל) ועוד.
כל עוד אתם יודעים לכתוב קוד, לתכנת, לעצב, לקוון שירותים או באופן כללי לעשות את כל מה שקשור להעברה למרחב הדיגיטלי של שירותים שבעבר לא היו דיגיטליים – אין לכם מה לדאוג. מקצועות נוספים שהביקוש אליהם לא צפוי לדעוך גם במבט רחוק קדימה הם עריכת דין, הוראה, מקצועות העיצוב, מקצועות האומנות ורפואה. הם ישתנו, אבל יישארו קיימים.

על פי המסרים שיוצאים מעשרות הכנסים שהעולם הדיגיטלי מייצר מדי חודש, הרגע שבו אוכלוסיית העולם תתחלק לשניים – מתקרב.[4] מי שנושם, חי ושוחה בעולם הדיגיטלי יוכל להתפרנס, חלקו היטב וחלקו בכבוד. ואלה שלא? זה תלוי: בתוך תקופה לא ארוכה יהיו מקצועות, חלקם מפתיעים, שפשוט ייעלמו. לעומתם יהיו מקצועות שדווקא יתחזקו, אך הסיכויים הם שהתחרות בתחומים אלה תלחץ את השכר כלפי מטה. המסקנה: אם אינכם דיגיטליים, אזי או שתהיו מובטלים – או שהשכר שלכם יהיה נמוך.


היכולות הדיגיטליות נכנסות לכל מקום ומטשטשות את ההבדל בין ענפי ההיי טק לבין רוב התעשיות והענפים האחרים, בוודאי בכל מה שקשור למוצרי צריכה. המגמה הזו מעמיקה במהירות ונכנסת לכל ענף שרק ניתן לחשוב עליו. המהפכה תהפוך אלפי פקידים, אנשי שירות ויועצים ולא רק אותם – למיותרים;

prof
הכינו את קורות החיים

אני ממליץ, במסגרת קריאת המאמר, להקדיש את הזמן ולצפות בסרטון הזה ביוטיוב,[5] הממחיש את הדברים היטב.

ובישראל?

שוק העבודה הישראלי שונה מהשוק העולמי כיוון שהוא מאופיין במדיניות הגירה לא מקושרת לשוק העבודה, שוני מהותי במצב הדמוגרפי והחובה בשירות צבאי למספר שנים, מה שגורם לכניסה בגיל מאוחר לשוק העבודה

בישיבת הממשלה בנושא שוק התעסוקה העתידי,[6] הציג פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ כיווני פעולה מומלצים להתמודדות עם האתגרים כמו רפורמה בהכשרה, עיצוב מחדש של יחסי העבודה במשק ותיאום כלל מערכתי. הוצג אפקט "שעון החול"' המדגים כי יש מקצועות הנמצאים בסיכון עקב שינויים טכנולוגיים, בעיקר בחתך עבודות הביניים כגון פקידות, סוכני ביטוח ומנהלים זוטרים. הוצגו נתונים המציגים הצטמקות של שכבות עובדים וגידול בבעלי שכר גבוה ונמוך. הודגש כי יש חשיבות להשקעה בפיתוח הון אנושי ומיקוד באדם באמצעות רפורמה באופן הכשרת האנשים, מערכת איכותיות להכשרה לאחר בי"ס תיכון, למידה לאורך החיים, מתן מענה מהיר, יעיל וממוקד לאוכלוסיות מודרות ושימוש מוגבר בסביבת למידה דיגיטליות תוך שאיפה לפלטפורמה אחידה.

נתניהו הנחה את שרי הכלכלה, החינוך, האוצר וגורמים בצה"ל לפעול באופן מתואם ליישום ההמלצות, בריכוז של המועצה הלאומית לכלכלה. כעת, משחלפו שנתיים מאז אותה ישיבה, מעניין לדעת האם נעשה דבר בעניין או שהכל נשאר ברמת הדיבורים.

והחינוך, לאן מועדות פניו? כבר ברור כי מרבית המשרות החדשות תתבענה מיומנויות הקשורה בידע וגישה למקורות מידע. רוב המועסקים יהיו מעין מתווכים, יועצים בשמם העדכני, שיסייעו בסבך הביורוקרטיה במערכות שתעשינה מורכבות יותר ויותר.

תהיה דרישה רבה יותר למנהלי אתרים, מומחים לוויזואליזציה ‏(הפיכת טקסט לדימויים ויזואליים‏), מנהלי אי־מייל ‏(שיועסקו על ידי בעלי משרות תובעניות במיוחד‏), יועצים לאפליקציות בחינוך ועוד. מה, אם כך, בתכניות הלימודים הנהוגות היום מכין את התלמידים למשרות הממתינות להם מקץ 20 שנה? לי אישית נראה שמעט מאד. לתלמידים היום אין נגישות מלאה ואמיתית למקורות מידע, לא מלמדים אותם לחפש מידע, ליצור ידע ולהבין לעומק את הרעיונות הגדולים והקטנים בעולם הסובב אותם.

העתידן, הפרופ’ דוד פסיג קובל על כך שבבית הספר התיכון אין מקצוע לימוד ושמו הכנה לקריירה: “ילדים לא יודעים היום לקשר את המקצועות שלומדים בבגרויות לתחום התעסוקה. כתוצאה מכך, בהמשך הם לא יודעים למה להירשם באוניברסיטה. הם נרשמים ולא יודעים אם התחום שבחרו רלוונטי להם. לכן רק 30% מבוגרי האוניברסיטאות עובדים בתחומים שלמדו. זה בזבוז בלתי רגיל של משאבים, שלא לדבר על התחושה הקשה”.

בעיניים אחרות, במקומות אחרים, אנשי חינוך אחרים מנביטים את אותו הזרע הטמון בכל אחד – בדרכים שונות לחלוטין מהמקובל בחינוך הישראלי – אמנם משני קצוות קשת האפשרויות אך משם, יכולה לבוא ישועה.

בחינוך האנתרופוסופי מתנזרים מטכנולוגיה. בבית הספר אין מחשבים. הילד לומד לחלל בחליל ולרקום ומצייר בצבעים בגוני פסטל. בכיתה א’ הוא עושה היכרות עם האותיות והמספרים באמצעות כתיבתם על החול בחצר. הדעה היא שצריך להתאים את המסגרת לילד, ושככל שהחינוך יהיה מגוון, אפשר יהיה להתאימו לילדים שונים. לתפיסתם, זה לא משנה מה בוחרים לעשות בעתיד. מה שחשוב הוא לדעת לקחת את גורלך בידיך ולהיות המנהל של עצמך כי אין לנו כלים אמיתיים לקבוע היום אילו מקצועות יהיו רלוונטיים או מבוקשים בעוד חמש או עשר שנים”.

הלה בן פורת, הקימה במשגב בית ספר המבוסס על יזמות מתוך מחשבה על העתיד. “אני מנהלת הרבה שנים. אני רואה המון פסיביות אצל ילדים, כי מלמדים אותם להיות פסיביים. אחת הבעיות במערכת החינוך היא שאנחנו המבוגרים מכתיבים הכל. הלמידה לא נעשית מתוך סקרנות, לא מתוך אמונה בעצמך. היכולת לפעול מתוך עצמם והיצרנות יכינו את הילדים לעתיד. הם מתאמנים ולומדים שאפשר להיכשל, לעבוד ברשת קבוצתית. הם יידעו להציג טיעונים משכנעים כשירצו לקבל עבודה. זה לא שאתה מרים אצבע ומדי פעם פונים אליך”. “היכולת לחולל שינוי קיימת בכל אחד”, היא אומרת. “אתה לא יכול להגיד שלא כל ילד יכול, אם אתה לא נותן להם הזדמנויות. וההזדמנות היא להתבונן בצורה אחרת על הסביבות שלהם, הסביבה האנושית, האקולוגית, הרגשית. זה נעשה במחשבה לא ליניארית אלא אסוציאטיבית”.
בן פורת מלמדת כיום קורס למורים באוניברסיטה העברית. “באוניברסיטה סוף סוף הבינו שצריך להנחיל את הכישורים העתידיים גם למורים”, היא אומרת. “זאת תוכנית שעוסקת בשינוי תפקודי המורים. אני מבקשת ליצור שיח אחר עם הילדים”.

משרד החינוך נעול ושמרני בגישותיו, אינו פתוח לרעיונות חדשים ולי אישית יש הרגשה כי מדובר בגילדה הנאבקת בקידמה בכל כוחותיה על מנת לשמר את עצמה. כמו לפני 400 שנה.

את משרד החינוך היא לא הצליחה לשכנע בחיוניות של התוכנית. יש לה ביקורת חריפה על כך שהמשרד נעול ושמרני מדי. היא פועלת איפוא בתוך סד המערכת הרגילה, אבל נאמנה לתפישתה היא מאפשרת גמישות ואפילו יציאת ילדים משיעורים, חוץ מאשר בשיעורי הליבה. “חשיבה גבוהה היא לא סיעור מוחין, אלא פיתוח של רעיון, על ידי זריקת רעיונות; כל פעם ילד משביח את הרעיון הקודם, עד שנוצרים הרבה פתרונות ורעיונות לכל הצעה.

את המונח "השבחה" בהקשר של מיומנויות המאה ה-21 טבע העתידן פרופ' פסיג כאחת המיומנויות ההכרחיות להתערות בעתיד. יש היגיון רב בטענה שהחינוך צריך להשתנות. כדי שילדינו יהיו מוכנים לאותו עולם חדש ונפלא, כדאי שהם ירכשו את המיומנויות החדשות הנדרשות, ולשם כך יש להטמיע אותן בתוכניות לימודים.
מומחים בארצות הברית מתווים כמה דרכים לכך. בין השאר, לדבריהם, יש לאפשר במערכת החינוך גישה פתוחה ‏(24/7 בעגה האמריקאית‏) למקורות מידע ולטכנולוגיה, לשנות את תוכנית הלימודים כך שתהיה רלוונטית, למשל לפתח תרבות של חדשנות בבתי הספר, וכמובן גם לא להזניח את הממד האנושי הרגשי של התלמידים.

סיכום

נראה, אם כך, ששוק העבודה העולמי ואחריו כמובן גם הישראלי ישתנו ללא הכר תוך מספר שנים לא רב. יחד עם זאת, נראה כי האחראים על החינוך בישראל נרדמו על משמרתם ונשאלת שאלה האם משרד החינוך בישראל יתעשת בטרם תטפח מציאות מרה על פניו? הרי המשרד הזה אחראי על אזרחי העתיד הגדלים במדינה ומכאן שגם על פניה, יכולותיה, ערכיה וגם גורלה. האם השארנו את הכינוי "startup nation" מאחור או שגם מחר (ואולי גם מחר כפול תשע…) נמשיך להוביל?


ביבליוגרפיה

[1] כלכליסט / בארץ / מוסף כלכליסט / מוסף אוגוסט 2015 – לוגו טריפ, אסף גלעד, 07/08/2015
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3666203,00.html    אוחזר 04/01/2017

[2] הארץ / תרבות / ילדים – מה יהיו מקצועות העתיד, תמר רותם, 04/11/2012
http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1856488   אוחזר 04/01/2017

[3] הידען – המקצועות שייעלמו בקרוב מן העולם – טל מזרחי, 28/05/2015
http://www.hayadan.org.il/the-predicted-lost-jobs-2805156   אוחזר 04/01/2017

[4] דה מרקר / מגזין דה מרקר / אנלוגים הביתה / האם המקצוע שלכם יתקיים בעוד 20 שנה?
איתן אבריאל, 16/02/2014   http://www.themarker.com/magazine/1.2235244   אוחזר 04/01/2017

[5] יוטיוב – Humans Need Not Apply,  פורסם 13/08/2014, תרגום לעברית ע"י אמנון שדה
https://www.youtube.com/watch?v=7Pq-S557XQU

[6] דה מרקר / קריירה – תחזית המועצה הלאומית לכלכלה: אלו מקצועות ייעלמו ואלו ישרדו?
מוטי בסוק, 09/11/2014  http://www.themarker.com/career/1.2481072

9 מחשבות על “האם מחר המקצוע שלך יספק לך עבודה?

  1. לאחרונה אני קורא רשומות המבטאות דאגה ביחס לעתידו של שוק המשרות העתידי בארצנו בפרט ובעולם בכלל. מעצם העיסוק שלי כאקולוג, בכל פעם שאני שומע את המושג "משרה" אני חושב על המושג "גומחה אקולוגית" (בלע"ז נישה אקולוגית). גומחה אקולוגית אינה אלא משרה בסביבה הטבעית אותה ממלא אורגניזם, היא באה לידי ביטוי בניצול הסביבה במגוון האסטרטגיות המאפיין את האורגניזם האמור, מתבטאת במספר הצאצאים הכשירים שהוא מצליח להפיק, כל זאת בתנאי סביבתו. המפתח להבנת קיומו של האורגניזם בסביבתו הוא מבנה בית הגידול, או במילים אחרות: מספר המשרות שמחזיקה סביבתו של האורגניזם האמור – עבורו ועבור צאצאיו בתנאים השוררים בסביבה מוגדרת.
    נשמע כמו בעיה בכלכלה? אבולוציה היא תאוריה כלכלית המחילה את החוקיות הזו על מאגרי גנים. התהליך של ברירה טבעית ממיין את הלא מתאימים ואת המתאימים פחות אל מחוץ למשחק ומשאיר את המתאימים ביותר.
    כתוצאה מכך, מתקבלת התפלגות עם ממוצע של התאמה לסביבה ויש לשים לב! האורגניזמים לא מתאימים את עצמם, הם מגיעים לשוק בלידתם עם אוסף תכונות גנטיות שמתאימות או לא מתאימות לשוק – בממוצע, או מתחת לממוצע ואולי מעל לממוצע…
    השינויים בבית הגידול מקדמים לפעמים היעלמות או אפילו הכחדה של מינים בשלמותם מהמפה – ככל שהאורגניזם סתגלן יותר קרי: מקיים מגוון גדול יותר של תכונות גנטיות דומיננטיות – כך תגדל ההסתברות שלו לשרוד ואפילו לשגשג.
    גוררי התקן הממוצע ימינה הם הפרטים המצטיינים בהתאמה לסביבה למרות העובדה שהם מהווים רק 2.5% מאוכלוסיית המין בעוד שהממוצע מהווה 68%, כלומר, אחוז קטן ומצטיין מהאוכלוסייה יגרור תכונה מסוימת מעצם עליית תדירות התכונה באוכלוסייה כגורם תלוי במספר צאצאיו של אותו אחוז קטן.
    כשהדברים אמורים בבני אדם – החוקיות הזו מתבטלת. היות ובני אדם מסלקים את הגורם החשוב ביותר באבולוציה – גורם התמותה עקב אי התאמה.
    ללא מוות עקב אי התאמה אין אבולוציה. נוסיף לתמונה הזו סתגלנות התנהגותית גבוהה, כישורי המצאה גבוהים, טכנולוגיה מתקדמת (זה כולל רפואה מודרנית) ותקשורת מפותחת (זה כולל אינטרנט), קיבלנו אורגניזם שיכול להמציא את מושג הגומחה האקולוגית (המשרה) מחדש.
    אכן, אנחנו עדים להטמעה מהירה של קשת כישורים רחבה מאוד בתחום זה ולהמצאה מהירה מאוד של מקצועות ומשרות בתחומים שה עתה נולדו. מקצועות כמו הנדסת מערכות מידע, שירותים מקוונים, בניית אתרים, עיצוב אתרים, מידענות, קידום אתרים ועוד. תחומי עיסוק חדשים אילו יוצרים שווקי משרות שלא היו קיימים לפני כן. במקביל, משרות אחרות נעלמות עקב אי התאמתן לתנאי הסביבה החדשים.
    קשת הכישורים הבסיסית של המין האנושי לא השתנתה – רק תחומי העניין. היות וקשת הכישורים הבסיסית של בני אדם רחבה מאוד – הם יעברו בקלות את השינויים המתבקשים בעידן הדיגיטלי וימציאו את עצמם מחדש.
    יש המון אפשרויות בסביבת הפעולה החדשה שהעולם מציע ורובן לא מצריכות יכולת מתמטית שהיא ממילא נחלתו של מיעוט (תמיד הייתה). רוב הכישורים של המין האנושי ממוקדים בתחומים אחרים.
    אז אם אתם שואלים את עצמכם מה תעשו בעת שהיצע המשרות בעולם ישתנה? אתם תמציאו משרות חדשות ותשתנו…זהו הדבר שאתם מצטיינים בו..

    אהבתי

    1. כן – ולא. שתי בעיות מוצגות כאן שהתיאוריה שלך לא מתאימה להן.
      אנחנו מסכימים על כך שהאדם נולד עם קשת כישורים רחבה מאד.
      מכאן אני מתפלג מול תגובתך לכמה ראשים.
      אחד – אדם לא נולד עם התאמה למשרה אלא הוא לומד באמצעות אחרים את מה שנדרש לו לדעתם על מנת שיתאים לסט מסויים של נישות ורק אחרי שכלול עצמי לא פשוט, יוכל להתאים לנישה שבחר בה (או לא…).
      שניים – לאחר שבילה כשליש מחייו היצרניים בהתאמה לנישה, התברר לו שהנישה נסגרה.
      כאן יש שאלה גדולה האם הוא מסוגל, בתוך קשת היכולות המורכבת שלו, להתאים את עצמו לנישה אחרת, תהליך לא פשוט שאורך זמן נוסף וניכר.
      שלוש – כמות הפרטים הסופית שתידרש עבור כל הנישות שלא תעסוקנה במידע, נמוכה משמעותית מכמות הפרטים הזמינים ולזה נקרא בשם אבטלה מאסיבית.
      ארבע – כבר היום כאשר ידועות המגמות בתעסוקה העתידית ואף יותר מזה, אלו שמלמדים את הילד את מה שלדעתם יצטרך בעתידו, מלמדים אותו את הנדרש להם בהווה שלהם ובכך מסכנים את עתידו האישי והכלכלי וזאת – בחסות המדינה…

      הכל יותר פשוט בקן הנמלים ובעולם החי. הם עושים ילדים לפי צורך ויכולת נשיאה ולא לפי ציוויים תרבותיים מטופשים…

      אהבתי

      1. למה להתאים לנישה אחרת? בתוך קשת היכולות שלו הוא אמור להתאים לתשוקות שלו ואם זה נעשה מתוך תשוקה ההצלחה ודאית

        אהבתי

  2. לצערי התיאוריה לא שלי אבל מחמיא לי שניתן ליחס אותה ליכולתי הצנועה.
    איו הבדל בין כושר הנשיאה של בית הגידול הטבעי או השוק הכלכלי – זו הסיבה שבאוניברסיטאות בעולם לומדים את תיאורית הצרכן אקולוגים וכלכלנים יחד. ההתאמות של אורגניזמים בכלל ובני אדם בפרט אינן באות לידי ביטוי במשרה מוגדרת, אלא מהוות אוסף כישורים גנטיים מורשים ויכולות בסיס נרכשות ואינן קשורות למשרה מוגדרת ממש אלא באפשרות לנצל יכולות אילו במשרה כל שהיא.
    סתגלנות, כישורי שפה ותקשורת, חשיבה פתוחה אילו כישורים שמתאימים לכל משרה ובני אדם בניגוד לחלק מהאורגניזמים מצוידים בהן. האדם חי בסביבה בטוחה מאוד יחסית לבעלי החיים וכוחות הסלקציה כבר לא פועלים עליו, למזלו הוא אינו נמצא תחת כוחה של הברירה הטבעית.
    עזיזך
    נ.ב הרבה אנשים יאלצו להסבות מקצועיות לא נוחות אז שיתגברו…

    אהבתי

  3. שוק העבודה השתנה תמיד, בעלי מקצוע שנכחדו מהעולם, חוזרים בצורה מחודשת עגלון הפך לנהג… ותמיד זה ישתנה בהתאם לתקופה. כל דור גדל לתקופה בה נפרדים מצד אחד מבעלי מקצוע מסורתיים ומאידך נפתחות הזדמניות לבעלי מקצוע עכשווים בני הזמן.

    אהבתי

    1. שלום שרית, תודה על התגובה.
      את צודקת בכך שמאז ומעולם השתנתה קשת המקצועות אך כעת, אנו עומדים בפני מצב קצת שונה, לפחות בשני אספקטים.
      א. קצב השינויים גדול מאי פעם והזמן הנתון בידנו על מנת לעבד אותם ולהטמיע ולהיטמע – אפסי, בהשואה לעבר.
      ב. כמות האנשים הנדרשת למקצועות שיתקיימו ויתוספו – תקטן. מאידך, מספר המתמודדים על כל משרה יגדל עד מאד בשל קצב גידול האוכלוסיה.
      מצב לא נוח המכיל בתוכו איום משמעותי על רבים וטובים.
      לתגובתך השניה – ותסלחי לי שאני מערב שמחה בששון – אני חסיד גדול של תשוקותוהליכה בעקבותיהן.
      איך תצפי להתפרנס מתשוקה למשהו שאין לו דורשים? נכון שתמיד תהיינה נקודות נישה, אך הן לא תספקנה פרנסה לכל.
      אני מפנה אותך לערך "אוכלוסיית העולם" בויקיפדיה, תוך זמן לא ארוך נחצה את קו 9 מיליארד בני האדם.
      נתון זה יחד עם האחרים – בעיני לפחות, אינו מבשר טובות…

      תמיר

      אהבתי

    2. אני מפנה אותך כאן לכתבה שפורסמה היום בדה-מרקר – http://www.themarker.com/news/1.3627814
      ומתוכה –
      שוק העבודה הישראלי עומד לפני ארבעה אתגרים עצומים, לכל הפחות:
      1. הגלובליזציה – שיכולה לחסל כאן מקומות עבודה מסוימים ולהביא לכאן מקומות עבודה אחרים.
      2. הטכנולוגיה – כנ"ל. גם הזדמנות וגם איום שיכול לייתר/ליצור מקומות עבודה.
      3. התארכות תוחלת החיים – המשמעות היא שאנו זקוקים למקורות מחיה בשנות הפנסיה, ולכן חייבים להתאים את גיל הפרישה לגיל התמותה המשתנה.
      4. רפורמות לייעול המגזר הציבורי ולהורדת יוקר המחיה – שעולות מעת לעת ויש להן השלכות על שוק העבודה.
      כל אלה הופכים את מקומות העבודה של שני העשורים הקרובים ליותר מאוימים ומייצרים צורך בהיערכות נכונה.
      אל תתנו לשיעור האבטלה הנמוך להטעות אתכם. הוא לא יישאר כאן לנצח. הרבה עובדים חיים כאן על זמן שאול
      משום שהתעשייה שלהם מאוימת על ידי טכנולוגיה או גלובליזציה או שערי חליפין או כל אלה גם יחד.
      הרבה מאוד עובדים עומדים לצאת לפנסיה עם קצבאות זעומות, שלא יספיקו להם בשנות החיים הארוכות שמחכות להם.
      כל זה עוד לפני שדיברנו על הפערים הגדולים בשוק העבודה בין אלו שנהנים מיציבות תעסוקתית מלאה – יהיה מה שיהיה –
      לבין אלה שיכולים לאבד מקום עבודה בין לילה;
      את "הצורך הבהול בבניית מנגנוני הכשרה מקצועית טובים כדי להיערך לאתגרי הדיגיטציה והגלובליזציה"
      אני מציע ליישם בבתי הספר היום, ולא לחכות למחר.

      אהבתי

      1. הדברים ידועים כבר המון זמן. הדרך היחידה היא שיפור רמת ההוראה בבתי הספר במתמטיקה. הבעייה היא שיהיה צורך לבצע רפורמה דורסנית בנוסח סינגפור או יפן ורפורמה כזו תשאיר הרבה מורים ואנשים ללא עבודה כי מורים הם לא יוכלו להיות. אז למרות ההצהרות חסרות הבסיס המדעי על האסון הממשמש ובא ישראל תיאלץ לעשות הכל טיפין טיפין. בגרמניה או יפן אסור להעסיק אינסטלטור שאין לו דיפלומה מוכרת בתחום ממוסד מוסדר. יש שם רגולציה על כל מקצוע בשוק, מה שחוסם עבודת מהגרים לא מורשית. יותר מכך המידע בכתבה היא רק דיעה ולא משהו שהייתי מקבל אותו כעובדות – זו ספקולציה בלבד

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s